מה זה הפרינאום? ומה כדאי לדעת בקשר לחתך חיץ, קרע ובכלל על הפחתת נזק לפרינאום?

אחד הנושאים שכמעט כל אשה בהריון מוטרדת ממנו זה "שלא יהיה לי קרע ושלא

יחתכו אותי..." יש נשים שחוות פחד מלידה ופחד מחתך או קרע זהו אחד הפחדים המשמעותיים.

מה זה אומר, חתך או קרע בלידה, מה אפשרויות ואיפה זה קורה בכלל? בואו נעשה סדר.

פרינאום – מה זה והיכן נמצא?

הפרינאום הוא האזור ברצפת האגן בין פי הטבעת לחלק התחתון של הואגינה. הוא עשוי כולו משרירים

טבעתיים שמקיפים את אזור פתח הואגינה ופי הטבעת, ויוצרים במבנה שלהם את צורת המספר 8.

לקראת סיום הלידה, כאשר התינוק יוצא לאויר העולם, האזור נמתח מאוד וממש מקיף את ראש התינוק כמו כתר (לכן נקרא שלב ההכתרה). אזור הפרינאום הוא אלסטי ובמהלך הלידה בהשפעת ההורמונים וחומרי סיכה שמופרשים באופן טבעי, יש לו יכולת להמתח ולאפשר לתינוק לעבור.

יחד עם זאת, יש מקרים בהם נוצר קרע טבעי או שיש צורך לעשות חתך יזום על מנת שהתינוק יוכל לצאת.

קצת מלחיץ קרע או חתך חיץ. מה יכול לעזור?

קצת מלחיץ. מה הכוונה קרעים?

את הקרעים נהוג לסווג לדרגות בהתאם לרמת החומרה שלהם. קרעים בדרגה 1-2 מערבים עור ושריר, שכיחים מאוד ובד"כ הריפוי וההחלמה שלהם מהירים יחסית ואי הנוחות אינה רבה. 50%-70% מהנשים יחוו נזק כלשהו לפרינאום וצורך בתפירה (נזק הכוונה לכל קרע או חתך).

קרעים בדרגה 3-4 נחשבים קרעים עמוקים ומערבים את אזור פי הטבעת ונחשבים חמורים יותר. הבשורות הטובות הן שהם נדירים (3-4% מהלידות).

חתך חיץ - מה הכוונה?

כשאומרים חתך בהקשר של לידה, הכוונה היא לחתך החיץ או אפיזיוטומיה. הכוונה היא לחתך יזום באזור הפרינאום. החתך מבוצע בסוף השלב השני של הלידה לקראת יציאתו של העובר לאויר העולם – בשלב ההכתרה. החתך המקובל לביצוע בארץ הוא חתך אלכסוני, מהקצה התחתון של פתח הואגינה לצד ימין ומטרתו להרחיב את פתח הואגינה בעת יציאת התינוק.

בעבר, חתך היה מבוצע בכל לידה ראשונה באופן יזום במטרה להגן על הפרינאום מפני היווצרות קרעים עמוקים (דרגה 3 ,4) המערבים גם את אזור פי הטבעת. במהלך השנים הנושא נחקר רבות וטענה זו הופרכה כך שבהדרגה ירד שיעור ביצוע האפיזיוטומיה בלידות ראשונות והוא עומד היום על 10-15% מהלידות.

למה לבצע חתך חיץ?

הסיבה העיקרית לביצוע חתך יזום היא לקצר את משך השלב השני של הלידה כשיש מצוקה עוברית. סיבה נוספת היא כאשר נראה שיש סיכון לקרע נרחב – בהתאם לשיקול הדעת של מי שמקבל את הלידה (מיילדת, רופא או רופאה) שכולל התייחסות לגמישות הפרינאום, מצב העובר וגודלו.

יחד עם זאת, חשוב לדעת שגם אם לא מבצעים חתך יזום, עדיין יכולים להגרם קרעים מדרגה 1-2 בפרינאום בשיעור גבוה יחסית.

איך את יכולה להשפיע?

• החל משבוע 34 את יכולה לבצע עיסוי של אזור הפרינאום. עיסוי במהלך ההריון יכול להפחית את הסיכון לקרעים או צורך בביצוע חתך חיץ ע"י הפחתת המתח ברקמות הואגינה והפרינאום. חשוב לדעת שהגורם המשמעותי ביותר למידת האלסטיות של הפרינאום הוא הגמישות הטבעית של הרקמות וזה, כבר תלוי בגנטיקה שלך. עיסוי יכול לשפר במידת מה את הסיכון לנזק לפרינאום (קרע או חתך) אך זה לא חד משמעי.
  

• ערך מוסף של העיסוי הוא, שהפעולה מחזקת את ההכרות שלך עם אזור הפרינאום ואת יכולת השליטה בו וכן גם את התקשורת בינך לבין בין הזוג. כל המידע איך לעשות עיסוי פרינאום.

• בנוסף לעיסוי, מומלץ אימון יום יומי של שרירי רצפת האגן ע”י תרגילי איסוף והרפייה. התרגול מחזק את שרירי רצפת האגן וכן את יכולת השליטה שלך בתפקודם במהלך הלידה. באמצעות התרגול את לומדת להבחין בין פעולת האיסוף (כיווץ) לבין פעולת השחרור וההרפיה שהיא משמעותית מאוד ללידה. לתרגול שריר רצפת האגן השפעה גם לטווח הרחוק על איכות חייך, בכך שמפחית את הסיכון לדליפת שתן במאמץ. **פיזיותרפיסטית רצפת אגן יכולה לסייע בהכוונה לתרגול מדוייק יותר של רצפת האגן ולעבודה מודעת יותר בלידה ולאחריה.

איך המיילדת יכולה לעזור?

כמי שיילדה נשים רבות אני יכולה לומר, שגם למיילדת חשוב להמנע עד כמה שאפשר מלבצע חתך ולשמור ולהגן על הפרינאום כך שלא יגרם נזק כלשהו. בלידה את והמיילדת עובדות בשיתוף פעולה וההכרות המוקדמת שלך עם האזור היא משמעותית ביותר. בנוסף, חשוב לשתף את המיילדת ברצון שלך להמנע מקרע או חתך ולספר לה איך הכנת את עצמך.

מה המיילדת יכולה לעשות:

🔸להניח קומפרסים חמימים על אזור הפרינאום לקראת יציאת התינוק.

🔸לעסות ולשמן את פתח הואגינה ואת הפרינאום בשלב השני של הלידה.

🔸להנחות אותך לתנוחות מסוימות בשלב הלחיצות.

איך מטפלים בתפרים אחרי הלידה?

הדבר החשוב ביותר שאת יכולה לעשות זה לשטוף את האזור במים זורמים מספר פעמים ביום ובכל מקרה אחרי מתן שתן או צואה. מומלץ לא להרבות בשימוש בסבון כי הוא מייבש את האזור. השטיפות מזרזות ריפוי וגם מקלות על הכאב.

ומה לגבי כאב אחרי לידה? כמה זמן זה נמשך?

רוב הנשים יחוו כאב מספר ימים. 40% יחוו כאב עד שבועיים. ניתן להעזר במשככי כאב, קומפרסים קרים ואם יש נפיחות אפשר להניח פד קפוא עם מגנזיום שתורם להפחתת הבצקת. אם במהלך זמן זה, את חווה כאב עז ללא הקלה - מומלץ ללכת להבדק.

לעיתים, הכאב יכול להמשך זמן ממושך יותר. הכאב יכול להיות קבוע או בעת קיום יחסי מין.

כ- 20% מהנשים יסבלו מכאב גם עד 8 שבועות מהלידה ו- 7-9% יחוו כאב שלושה חודשים ויותר.

אם את חווה כאב, מומלץ להבדק על ידי רופא.ת נשים ובהמשך גם על ידי פיזיותרפיסטית רצפת אגן.

כאב מתמשך פוגע באיכות חייך ואינו הכרח המציאות.

אחרי הלידה את מתמודדת עם אתגרים רבים, גופניים ורגשיים. אי הנוחות בפרינאום היא בדרך כלל זמנית. נסי להקל על עצמך על ידי מנוחה וטיפול בכאב, המנעי מעמידה ממושכת והרמת משקל כבד. תרגול רצפת האגן מייד לאחר הלידה גם הוא יכול לזרז את הריפוי.

שתהיה החלמת לידה מהירה והנאה מהבייבי💝

תזכרי שביחד קל יותר💜

ואם תרצי להתייעץ ולשתף

אני כאן בשבילך

אני זמינה גם כאן 052-4266969 

לקריאת סקירה של קוקרן על עיסוי פרינאום ומניעת נזק לפרינאום, לחצי כאן.

למאמר סקירה של טכניקות למניעת נזק לפרינאום במהלך השלב השני של הלידה, לחצי כאן.