השראת לידה - זירוז לידה. האם זה באמת מזרז? - כל מה שרצית לדעת על זירוז לידה: שיטות, יתרונות וחסרונות.

אחד הביטויים השכיחים בהקשר של לידה הוא זירוז לידה. אז מה זה בעצם והאם זה באמת מזרז? כדאי להכיר את המונח המדוייק יותר שהוא "השראת לידה" שמשמעותו לגרום ללידה. כלומר, ליצור תנאים להתפתחות לידה. איזו שיטה לבחור, מה מתאים מתי וגם היתרונות והחסרונות של כל שיטה זהו מידע שיכול לעזור לך להיות שותפה בתהליך קבלת ההחלטות ובהתמודדות יעילה יותר לאורך הדרך.

קיימות שיטות מכניות: סטריפינג, פקיעת מי שפיר, בלון ושיטות תרופתיות: אוקסיטוצין (פיטוצין) ופרוסטגלנדינים (טבליה או פרופס).

מהי השראת לידה?

המושג המקצועי ל"זירוז לידה”, הוא למעשה השראת לידה או גרימת לידה (Induction of Labor). הכוונה היא שמשתמשים בתהליכים או חומרים המחקים את המהלך הטבעי של הגוף על מנת להתחיל את תהליך הלידה. תהליך ההשראה אורך זמן המשתנה בהתאם לשיטה שנבחרה, תנאי צוואר הרחם וכן מספר הלידה ( לידה חוזרת לעומת לידה ראשונה).

אצל אשה שאינה בתהליך לידה צוואר הרחם הוא ארוך והמרקם שלו קשה. בתהליך הפיזיולוגי, לקראת הלידה כשמתחילים צירים עדינים, שבד"כ אפילו לא מורגשים, צוואר הרחם מתחיל להתרכך. לתהליך הזה קוראים "הבשלה" והוא מתרחש בהדרגה. לאחר מכן, ככל שמתחילים צירים משמעותיים יותר, צוואר הרחם מתחיל להתקצר ולהפתח.

בדרך כלל, את התהליך הזה, שנקרא 'שלב לטנטי', היולדת עוברת בבית. בסביבה נוחה ומוכרת. איך יודעים מתי לצאת לחדר לידה? כשהצירים מתחילים להיות תכופים יותר, כאובים וארוכים יותר, זהו הזמן לצאת לבית החולים. בד"כ בשלב הזה, צוואר הרחם כבר פתוח ל- 4 סמ' ומכאן למעשה מתחיל השלב של 'הלידה הפעילה'.

בתהליך של השראת לידה - מתרחשים אותם תהליכים אך בד"כ, הם מתרחשים בבית החולים במחלקה או בחדר לידה כשהיא כבר נמצאת בתהליך טיפולי רפואי שיוצר את הרושם של תהליך ממושך יותר. יחד עם זאת, חשוב לציין שכשהיולדת נכנסת לשלב הפעיל של הלידה – ההתנהלות דומה בשני המצבים – בין אם הלידה החלה בהשראת לידה או באופן פיזיולוגי.

מתי, מתי הוא ייצא כבר? באיזה מצבים עושים זירוז לידה?

מתי מבצעים השראת לידה?

שיעור השראות הלידה מכלל הלידות בישראל הוא כ- 18%. בהתאם להמלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה - לא מומלץ לבצע השראת לידה מתוכננת לפני שבוע 39 להריון אלא אם קיימת סיבה אימהית או עוברית כמו: רעלת הריון, מיעוט מי שפיר, ירידת מים מוקדמת, עיכוב בגדילה תוך רחמית של העובר.

סיבות נוספות להשראת לידה במועד יכולות להיות:

• סוכרת הריונית - בהתאם לנוכחות גורמי סיכון אימהיים ועובריים. נמצא שאין יתרון ליילוד יזום של אשה עם סוכרת הריונית המאוזנת היטב (ללא קשר לאופן הטיפול) עם הערכת משקל התואמת את גיל ההיריון לפני שבוע 40

• מיעוט מי שפיר

• שק מי השפיר נפקע (ירידת מים), אבל לא החלו צירים – בהתייחס לצבע המים, גיל הריון וומדיניות המחלקה בכל בית חולים.

• כשהדופק העוברי אינו תקין

• הפחתה בתחושת תנועות עובר

• עובר גדול (הערכת משקל לקראת לידה של 4,000 גרם ומעלה ללא קשר לגיל ההריון)

• הריון עודף Post Date ( (post-term pregnancy ) המוגדר כהריון הנמשך מעבר ל- 42 שבועות מהיום הראשון של הווסת האחרונה. שכיחותו נעה בין 3-12% מכלל ההריונות והיא מושפעת ממספר גורמים ובעיקר מהדיוק בקביעת גיל ההריון.

איך מבצעים השראת לידה?

קיימות מספר שיטות – שיטות טבעיות או מתחום הרפואה האלטרנטיבית וכן שיטות רפואיות תרופתיות ומכניות. במאמר זה אתייחס לשיטות התרופתיות והמכניות העיקריות הנהוגות כיום בחדרי הלידה בארץ.

מספר גורמים משפעים על בחירת השיטה להשראת הלידה: הסיבה בגללה יש לבצע את הפעולה, מספר הלידה, גיל הריון, האם האשה עברה ניתוח קיסרי בעבר וכן מידת בשלות צוואר הרחם שהוא מרכיב מרכזי בקבלת ההחלטה. את בשלות צוואר הרחם מעריכים באמצעות המשתנים הבאים: מרקם צוואר הרחם (האם הוא קשה, בינוני או רך) מיקום (אחורי, מרכזי או קדמי) גובה הראש באגן, מידת המחיקה (קיצור צוואר הרחם) והפתיחה. השלב הראשון בהשראת לידה הוא להביא להבשלת צוואר הרחם ולאחר מכן לקדם צירים.

השיטה תיבחר בשיתוף עם האשה תוך התייחסות לגורמים שהוזכרו - יש נשים שמעוניינות לסיים את ההריון וממש מבקשות כבר לבצע "זירוז" ויש נשים שמבקשות להמנע מכך עד כמה שאפשר. חשוב לציין כי עפ"י הספרות הרפואית השראת לידה במועד קשורה להפחתה בשיעור הניתוחים הקיסריים ותמותה ותחלואה של עוברים ותינוקות בהשוואה לניהול שמרני באותם מצבים (כלומר, ללא התערבות יזומה מראש).

שיטות מכניות

הפשלת הקרומים - סטריפינג ( stripping membrane):

פעולה הגורמת לשחרור של פרוסטגלנדינים באזור צוואר הרחם שגורמים לריכוך והבשלת צוואר הרחם.

אופן הביצוע- בבדיקה וגינלית רגילה לאחר הסבר וקבלת הסכמת האשה – מבצעים הפרדה ידנית של קרומי שק מי השפיר מצוואר הרחם. הפעולה אפשרית כאשר יש פתיחה מינימלית של צואר הרחם ולעיתים יש לחזור עליה מספר פעמים. לאחר ביצוע הפעולה האשה תשוחרר לביתה עם הנחיה לשים לב לתנועות עובר ולכמות דימום ולשוב לביקורת בהתאם להתוויה הרפואית.

יתרונות

• התערבות מינימלית בהליך הפיזיולוגי והאשה יכולה להמשיך בשגרת חייה עד להתפתחות צירים והתקדמות הלידה .

• במידה מסויימת מפחיתה את הצורך בשימוש בשיטת נוספות כמו פרוסטגלנדינים או אוקסיטוצין- מעין "התנעה" של התהליך.

חסרונות

• כרוכה באי נוחות עד כאב

• עלולה לגרום לדימום

• יכולה לגרום לצירים לא סדירים ולא יעילים

• לאור החסרונות שנמנו – היעילות אינה ברורה דיה.

פקיעת קרומי השפיר (Amniotomy "ירידת מים")

מתבצעת בחדר לידה כאשר יש פתיחה מסויימת של צואר הרחם וראש העובר מבוסס באגן. בפקיעת המים משתחררים פרוסטגלנדינים שיכולים לתרום להמשך פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם. כמו כן, פקיעת המים, יכולה לקדם את הירידה של הראש העובר בתעלת הלידה ולגרום ללחץ על צוואר הרחם - שזהו תהליך נוסף שיקדם את פתיחתו ואת תהליך הלידה בכלל. במצבים מסויימים, פקיעת מים לבדה אינה יעילה ולכן יש להוסיף אוקסיטוצין (פיטוצין) דרך הוריד (פרוט בהמשך).

יתרון: קיצור (באופן יחסי) תהליך הלידה

חסרונות: אי נוחות ותיתכן השפעה על דופק העובר בשלב מוקדם של הלידה.

קטטר / בלון

מתבצע בחדר לידה או במחלקה ע"י רופא.ה האשה שוכבת בתנוחה גניקולוגית ומוחדר קטטר (צינורית) לצואר הרחם. לאחר ההחדרה מנפחים את הבלון שנמצא בקצה הקטטר לקוטר של 2-3 סמ'. הבלון גורם להרחבה מכנית של צוואר הרחם ולפתיחה. לעיתים, מוזלפים לקטטר מי מלח הגורמים להפרשה פנימית של פרוסטגלנדינים ויחד- שני תהליכים אלו, תורמים להבשלה וריכוך צוואר והתפתחות לידה. בשלב מסויים – בהתאם למדיניות של כל מחלקה- ובכל מקרה בחדר לידה בלבד, תחת ניטור רציף – ניתן להוסיף אוקסיטוצין דרך הווריד שיגרום להתפתחות צירים. כאשר צוואר הרחם נפתח – הבלון נפלט והמשך התהליך יתבצע בעזרת אוקסיטוצין בלבד.

יתרונות

• השיטה הוכחה כיעילה: עם שיעור גבוה של לידות וגינליות תוך 24 שעות ושביעות רצון של המטופלות.

• בהתאם לרצון היולדת – כל עוד לא מוזלפים מים ואינה מחוברת לאוקסיטוצין יכולה לנוע בחופשיות.

חסרונות

• אי נוחות בעת ההחדרה של הקטטר וניפוח הבלון הגורם ללחץ בצוואר הרחם ובנרתיק

• אי נוחות בעת המצאות הבלון הצוואר הרחם – תחושת לחץ בצוואר הרחם ורטיבות של המים המוזלפים.

שיטות תרופתיות

פרוסטגלנדינים (PG- בטבליה או פרופס)

בצורת טבליה או נר עם שרוך המוחדרים לצוואר הרחם או לנרתיק ומתמוססים בהדרגה. פרוסטגלנדינים מופרשים גם באופן טבעי ותורמים להבשלת צוואר הרחם ולצירים.

הפעולה מתבצעת ע"י רופא במיון יולדות או במחלקת אם ועובר כאשר האשה בתנוחה גניקולוגית. לאחר החדרת החומר נשארת האשה לאשפוז כאשר מפעם לפעם יבוצע ניטור צירים ודופק עוברי בהתאם לפרוטוקול מחלקתי. כאשר היולדת נכנסת לשלב הלידה הפעילה היא תעבור לחדר לידה.

יתרונות

• ההחדרה נעשית בבדיקה ואגינלית, ישכולה לגרום לאי נוחות אך ההחדרה עצמה אינה כואבת.

• היולדת חופשיה לנוע כרצונה (למעט כאשר מתבצע ניטור).

• ניתן לחזור על הפעולה.

• בשימוש בפרופס (נר עם שרוך) – ניתן להוציא את התכשיר במקרה של השפעת יתר.

חסרונות

• סיכון לפעילות יתר של הרחם שכרוך בכאב רב.

• לעיתים – התפתחות מהירה של הלידה שעלולה לגרום לסיבוכים נוספים כמו דימום מוגבר לאחר לידה.

*זו הסיבה שנים נשארות באשפוז ונמצאות בהשגחה כך שבמקרה הצורך התגבוה תהיה מהירה.

אוקסיטוצין (פיטוצין) בעירוי לוריד

אוקסיטוצין מופרש באופן טבעי מהאונה האחורית של יותרת המח (היפופיזה) ויש לו תפקיד משמעותי בתהליך הלידה וביצירת צירים. בתהליך של השראת לידה ניתן אוקסיטוצין סינטטי, שנקרא פיטוצין. החומר ניתן דרך הוריד בצורה מבוקרת ותחת ניטור רציף של העובר – בחדר לידה. מתן אוקסיטוצין תוך-וורידי יוביל ליצירת צירים תוך זמן קצר ובמידת הצורך ניתן להגביר מינון או להפסיק את המתן. פינוי החומר מהגוף וכך גם השפעתו מתרחש תוך מס' דקות.

יתרונות:

פעולה מבוקרת בה ניתן לשלוט על המינון לצורך הגברת התהליך או הפסקתו.

חסרונות:

נדרש ניטור רציף בשל השפעת החומר על הפעילות הרחמית ודופק העובר.

גם עם זירוז זו היתה ממש הלידה שלי. לידה מופלאה עם המיילדת האגדית חברתי הטובה מירה ניסנבלט ז"ל

גם בזירוז לידה זו הלידה שלך

גם אם נדרש תהליך של השראת לידה – עדיין הלידה יכולה להתנהל באווירה רגועה ונעימה וניתן להעזר באמצעים המסייעים להתקדמות הלידה באופן פיזיולוגי עד כמה שניתן כמו נשימה, הרפיה ותנועתיות. בכל מקרה יש מקום לשאלות ושיתוף ברצונות ובהעדפות שלך לגבי הלידה. מה שלמדת בהכנה ללידה יכול להיות רלוונטי גם בלידה עם זירוז גם אם לא הכל יתממש. הכי חשוב זו ההבנה שכל לידה יכולה להיות "טובה" הרבה מזה תלוי בגמשיות במחשבתית שלך והיכולת לנוע בין המצבים המשתנים.

** מצב שמתאים יותר לכנותו "זירוז" הוא כאשר האשה כבר בתהליך לידה פעילה והצירים נחלשו או הלידה נעצרה – אז ניתן לפקוע מים או להעזר באוקסיטוצין תוך ורידי לחיזוק צירים ולקידום הלידה בתהליך שנקרא: Augmentation .

ולכל שאלה או התייעצות מוזמנת לדבר איתי,

אני כאן כדי לעזור

אני זמינה בשבילך גם כאן 052-4266969